צוואה בעל-פה

החוק בישראל מכיר בארבעה סוגים שונים של צוואות. רק צוואה שנערכה באחד מארבעת האופנים המפורטים בחוק הירושה, תאושר ע"י בית המשפט ותזכה את היורשים המפורטים בה בעיזבון שהשאיר להם המנוח. כל צוואה שנערכה בצורה שאינה מפורטת בחוק – תיפסל.
ארבעת סוגי הצוואות החוקיות הינם:
• צוואה הנעשית בפני עדים
• צוואה הנעשית אל מול רשות משפטית (כגון עורך דין)
• צוואה בכתב יד
• צוואה בעל-פה.

במאמר זה נדון בצוואה בעל-פה. זהו סוג צוואה הייחודי לחוק הישראלי, ומבוסס על המשפט העברי. צוואה בע"פ הינה צוואה אשר אינה מגובה במסמך חתום ע"י המנוח, שניתן להציגו בפני הרשם לענייני ירושה או לבית המשפט בעת הגשת הבקשה לקיומה. מדובר במקרים חריגים, כאשר המצווה רואה את המוות לנגד עיניו ואינו יכול לחתום על הצוואה. עם זאת, למרות שהצוואה הינה חוקית, הצוואה בע"פ היא החלשה ביותר מבין כל סוגי הצוואות, וביהמ"ש מקפיד הקפדה רבה על מילוי כל הדרישות המפורטות בחוק ככתבן וכלשונן.

מהם התנאים לקיומה של צוואה שניתנה בעל-פה?

1. מצב המצווה – על המצווה בעל-פה להיות באחד משני המצבים הבאים:
"שכיב מרע" – אדם גוסס שניצב רגע לפני מותו. בין השאר הכוונה לחולה המאושפז בבי"ח ושממצאיו הרפואיים מצביעים על כך שהוא צפוי לסיים את חייו.
אדם "הצופה פני המוות" – אדם העומד להיכנס לאזור סכנה, כגון: חייל העומד בפני מבצע מסוכן מאוד.
חוק הירושה הישראלי התיר לאנשים השרויים באחד משני מצבים אלה לצוות את דבריהם בע"פ. הרעיון הוא, שברגעים קשים כגון אלה, האדם מבטא את רצונו האמיתי, אך הוא אינו יכול לדאוג כראוי להכנת צוואה בכתב, ולכן דברים שהוא אומר בע"פ ייחשבו לצוואה.
כדאי לזכור גם כי המציאות מכתיבה בעייתיות רבה בהעלאת צוואה על הכתב. סביר להניח כי אדם המאושפז במצב קשה בבי"ח לא פנוי לעסוק בזימון עו"ד לצורך הכתבת צוואה; מה גם שהסובבים אותו עלולים לחוש כי ביצוע פעולות לצורך עריכת צוואה, עלול להפוך אותם למי שמעוניינים לקדם את מותו של יקירם.
עם זאת, במידה והמנוח איננו בריא בנפשו / בשכלו בערוב ימיו, יכול הצד המתנגד לצוואה לטעון לביטולה במידה ויעלה בידו להוכיח טענתו בביהמ"ש.
2. עדים – על הצוואה להיערך במעמד שני עדים לפחות, אשר מבינים את שפתו של המצווה.
העדים לצוואה בע"פ, בניגוד לכל סוג צוואה אחר, יכולים להיות הנהנים ממנה. החוק איננו דורש כי שני העדים יהיו נוכים בחדר בו זמנית. ביהמ"ש יקבל צוואה בע"פ גם במידה וציווה המצווה בשני זמנים שונים את אותם הדברים בפני העדים, ובלבד שהיו הדברים זהים ולא נטועה מחלוקת בין העדים לגביהם. במידה ונאמרו הדברים בשתי הזדמנויות שונות, בדר"כ ירשמו הדברים בשני זכרונות דברים שונים, אשר יהיו חתומים ע"י העדים.
3. דרישת הכתב – על דברי המצווה, לרבות תאריך עריכת הצוואה והנסיבות לעריכתה, להירשם בזכרון דברים אשר ייחתם ע"י שני העדים, סמוך למועד בו נאמרו הדברים. זאת כדי להבטיח שאכן מדובר במסמך אמיתי וכי הדברים שנרשמו מדויקים, שכן הם נרשמו קרוב לזמן האמת.
4. על העדים להפקיד את זכרון הדברים אצל הרשם לעניני ירושה. על ההפקדה להיעשות בסמוך ככל האפשר למועד עריכת הצוואה.
5. תוקף הצוואה – צוואה בע"פ הינה מוגבלת בזמן. אם כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, המצווה עדיין בחיים, היא מאבדת אוטומטית את תוקפה.

כאשר קיימת מחלוקת לגבי צוואה בע"פ בין בני המשפחה, אשר בעקבותיה מגיעים הצדדים לביהמ"ש, יתבקש הצד אשר דורש את קיום הצוואה להוכיח מדוע יש לקיימה.

דרך ההוכחה של הצוואה שבע"פ איננה פשוטה. מומלץ אם כן להתייעץ עם עורך-דין בהקדם האפשרי על-מנת לעמוד על זכויותיכם.