אנשים אשר עבודתם מחייבת אותם להרים את קולם, כגון: מורים, מדריכים, מרצים וכד', סובלים פעמים רבות מפגיעה במיתרי הקול. הפגיעה יכולה להתבטא בצרידות, יבלות על מיתרי הקול ולעיתים אף אבדן קול. ישנם מקרים בהם הביטוח הלאומי מכיר באנשים אלו כנפגעי עבודה כתוצאה ממחלת מקצוע.
כדי שמחלה תחשב למחלת מקצוע עליה לעמוד בכמה תנאים. ראשית, עליה להיכלל ברשימת מחלות המקצוע המופיעה בתקנות שהותקנו מכוח חוק המוסד לביטוח לאומי, וזאת עובר לתאריך מחלת העובד. שנית, על העובד להוכיח כי המחלה התרחשה עקב העבודה. דהיינו: קיים קשר סיבתי בין המחלה למקום העבודה ותנאיו.
בדוגמה שהוזכרה לעיל ועניינה בנפגעי מיתרי הקול, נקבע בפסיקה כי מחלת מקצוע במיתרי הקול תיקבע כאשר מופיעים שינויים אופיניים על מיתרי הקול, כמו יבלות או סימנים אחרים הקשורים ב-VOCAL CORD ABUSE. במקרה אחר הכיר הביטוח לאומי במורה, אשר נמצא כי היא סובלת בין היתר מעיבור במיתרי הקול, המטומה וחוסר סגירה של המיתרים בפונציה הגורמים לה לצרידות קשה, כנפגעת עבודה כתוצאה ממחלת מקצוע. בהמשך נקבעו לה אחוזי נכות ע"י הביטוח הלאומי.
על מנת לממש את זכאותכם לקבלת דמי פגיעה ו/או גמלה מהביטוח הלאומי עקב מחלת מקצוע, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה וכן הודעה על פגיעה בעבודה. במקביל, או לאחר שתוכרו כנפגעי עבודה, יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה. לשם מילוי טופסי התביעה רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.